חיפוש עבודה

בתקופה זו של חיינו, עיסוקי חיפוש העבודה השתנו כמעט כליל. מצד אחד, ישנן תעשיות שכבר לא מגייסות עובדים, אולי כי הקפיאו תהליכי גיוסן, או כי אין טעם להמשיך באותה מידת פעילות (כמו בענף התיירות והתעופה). מצד שני, ישנן תעשיות וסקטורים שמגייסים אף יותר מהרגיל – כמו לדוגמה, תחום המשרות, הקרוי בישראל כמשרות חיוניות. במשרות אלו, חיפוש העבודה חווה שינויים רבים, שכן, כפי שנציג בקרוב – הן הדרישה והן ההיצע עלו רמה, כדי להתאים לתנאי ותופעות תקופה זו.

בתחום ההייטק והפיתוח הרפואי לדוגמה,דווח על התרחשותה של תנועה מעניינת, המתארת שבחברות גדולות שיש להן יציבות במשק, בייחוד בשדה העולמי – הגיוס ממשיך לו ואף בתעצומות נפש. עניין שאפשר לייחס כעת, לביקוש הרב יותר בטכנולוגיה שתאפשר יחסי אנוש ושאר תהליכים עסקיים שבעבר התבקשו להתרחש באופן פיזי וקרוב גיאוגרפית, וכיום מבקשים להתרחב גם למימד הדיגיטלי.

לכן, חיפוש עבודה יכול לקבל כל מיני תפניות מעניינות. הן בטווח התעשיות הפנויות, והפתוחות לקבלה של עובדים חדשים – והן בשיטות התעסוקה והגיוס, שבעבר היו פחות בנמצא, וכיום יש בהן יותר ויותר גיוס – כמו לדוגמה, שינויים בצורת הגיוס המדוברת והקלסית כמו הגשה של קורות חיים, בניית מותג אישי ברחבי הרשת הדיגיטלית ומעבר לה, וגם יכולת התראיינות בערוצי הוידאו השונים – ועוד, ועוד. החידושים מתרחשים באופן תכוף, בייחוד בחברות שאוהבות לאמץ טרנדים חדשים, שעוזרים להן ליצור ביטוי אישי יותר, ומרשים יותר של יעילותן ואופיין הערכי והפנימי, והדרך בה הן מעוניינות להנגיש אותו לעובדים שהן מחפשות לגייס לארגונן.

עובדים שכעת מחפשים עבודה, יכולים לעצור רגע, לשהות כעת ולשאול את עצמם – מה הם מחפשים למעשה, מדוע הם רוצים להמשיך או להתחיל לעבוד. כי המצב הוא כזה – פחות ופחות אנשים עובדים כעת, או עובדים במסגרות שבעבר לא לקחו בהן חלק. יותר ויותר אנשים נמצאים בביתם, או במסגרות שונות – וחיים את חייהם במתכונן שיש בה שוני מבעבר, ולו רק באפיק התעסוקתי. אין בכך רע, ואין בכך צורך לשנות. גם אם המצב הכלכלי נמצא בזוית שמעודדות אותנו לחוש חוסר נוחות וחוסר קרקוע – זו בהחלט לא סיבה למצוא עבודה, ולהציע מועמדות. והסיבה לכך היא כפולה –

1. זוהי הזדמנות להישאר שקטים, נינוחים ונוכחים. ובתוך כך, לראות ולגלות מה אנחנו באמת רוצים ליישם ולגלות בחיינו. והנ"ל ייתבטא גם בבחירת מקומות העבודה שלנו. לכן, סיבות של מלאי כספי, והרגלים תעסוקתיים לא בדיוק משרתות את החקירה הפנימית הזאת, ואת פירותיה הפוטנציאליים שעוד אפשריים להגיע.
2. ארגונים מחפשים אנשים שבאמת רוצים לעבוד בהם, שבאמת רוצים לתרום ולתת מעצמם, שבאמת מתחברים בערכיהם הפנימיים למהותו של אותו ארגון. אלו הם אנשים עם כושר מנהיגות והשפעה חיובית על סביבתם, והם מעניקים ערך רב לכל מי שפוגש אותם בפרט, ולארגון בכלל. אלו הם הטאלנטים.

עכשיו, טאלנטים יכולים להיות אנשים עם כישורים יוצאי דופן והישגים משמעותיים ובולטים לחיוב. וטאלנטים יכולים להיות אנשים שמשפיעים לטובה על הארגון באופן מוחשי. הבחירה להיות טאלנט היא לגמרי אישית, ועצמאית, ויכולה להיתמך רבות מתוך הרצון האמיתי שלנו להיות שייכים לארגון כלשהו – ועל כן הזמן בבית יכול לסייע לנו להגיע להשלמה עם כך, ולהציג את עצמנו כשחקן מפתח במקום בו אנחנו באמת רוצים לעבוד בו. וזה למעשה, עניין שיבלוט רבות אצל מגייסים ומראיינים, ובאופן כלל לא מקרי יעזור לנו להתחיל לעבוד בעבודה שאנחנו באמת רוצים לעבוד בה. זאת, במידה אפקטיבית בהרבה, מאשר אם היינו בוחרים להיכנס למקום עבודה מתוך סיבות אגואיות שאינן משרתות את הכלל, כל שכן את עצמנו ורצונותינו האמיתיים.

לאחר שהחלטנו מי אנחנו כעת, ומה ברצוננו לעסוק – אפשר לעבור לשלב חיפושי העבודה. למעשה, ישנן מספר חברות השמה שיכולות לסייע בכך, בייחוד אם הן מכירות את מוקדי העבודה שאנחנו רוצים להשתייך אליהם בפועלנו, ויש להן קשר עימם.

דברים שיכולים לעזור לנו להתבלט לטובה טרם מעמד הראיוֶן הם המותג האישי שלנו, הם היכולת שלנו לבצע ראיון וידאו מוצלח, הם החקר היסודי והמעמיק על החברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן (דבר מה שיסתייע רבות מן היכולת שלנו לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לעבוד ולמה). ושלל דרכים אחרות, שמתפתחות מעבר למודל הקלאסי של הגשת קורות חיים בלוח דרושים, ומה לא.

כאשר אנחנו באמת רוצים לעבוד במקום מסוים, אנחנו באמת נגיע לעבוד בו. וזה יהיה דרך רצונותינו העמוקים ביותר, לא משנה הדרך או הזמן, כי כשזה נכון זה פשוט קורה. לכן מומלץ וכדאי לשהות קצת עם עצמנו בתקופה זו ולגלות "מה-זה" עבורנו.

תודה על קריאתך.